בגידה היא לא הבעיה, היא הסימפטום

בואו נדבר על בגידות ב-2026, בלי התייפייפות.

יותר ויותר זוגות שמגיעים אלי לקליניקה מגלים שהבגידה לא התחילה בגלל "אדם אחר" מושך יותר, אלא בגלל שהבית הפך להיות אנדרטה חיה לשנים הכי קשות שעברנו. בן הזוג שלנו הוא האדם שראה אותנו בחרדות, בממ"ד, מול החדשות, בוויכוחים הפוליטיים המתישים. הוא הפך להיות המראה של כל מה ששחוק וכואב בנו.

הבגידה היום היא לא מרד בבן הזוג - היא מרד במציאות. אנשים בוגדים כדי להרגיש, ולו לשעה אחת, שהם לא "ההורים המודאגים" או "האזרחים המתוסכלים". הם מחפשים אצל האחר את הגרסה של עצמם שהם איבדו בדרך - הגרסה הקלילה, המבוקשת, החיה.

הטרגדיה היא שלפעמים אנחנו מחפשים בחוץ את מה שאפשר היה להחיות בתוך הבית, אם רק היינו מעזים להסתכל אחד לשני בעיניים ולומר: "אני נחנק בתוך התפקיד הזה של השורד, בוא נחזור להיות מאהבים".

המונוגמיה בישראל של היום דורשת הרבה יותר מנאמנות פיזית. היא דורשת אומץ להמציא את התשוקה מחדש בתוך שדה קרב של שגרה ושחיקה.

אם אתם מרגישים שגם אצלכם הבית הפך לאנדרטה, ואתם רוצים להחזיר את החיוניות והתשוקה לקשר, אני כאן כדי לעזור. מוזמנים ליצור קשר